פסק-דין בתיק ב"ל 2036-09

1.         תביעת התובע להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה נדחתה.

2.         בהסכמת הצדדים מונה מומחה - יועץ רפואי, ד"ר בייזר.

3.         העובדות שנקבעו הן:

א.        התובע יליד 1953.

ב.        החל מחדש 11/98 עובד התובע במפעל שי ארמה 2000 (1999) בע"מ כמפעיל מכונת הדפסות.

ג.         התובע חשוף לרעש מזיק בעבודתו.

ד.        התובע השתמש במגני אוזניים בעבודה.

4.         ד"ר בייזר נשאל:

א.        האם פחת כושר השמיעה של התובע בשיעור 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים.

ב.        מהו היום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה רפואית.

ג.         האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי בשמיעה.

5.         ביום 28.2.11 ניתנה חוות דעתו של ד"ר בייזר:

" א.       למר בוזגלו יש הפחתה בכושר השמיעה בשתי אוזניו למעלה מ- 20 דציבל בממוצע עוד בבדיקת השמיעה שבוצעה בלשכת הגיוס בשנת 1973.

             ב.        לפחות ב- 1973.

 ג.         לצערי, אין פרטים בחומר הרפואי באשר לסיבות לירידת השמיעה אולם יש איזכור לנקב בתופית באוזן ימין במסמך של לשכת הגיוס מאוגוסט 1973 בחתימת ד"ר סמואל. מאידך קיימת בדיקה טימפנומטרית מן ה- 26.3.2008 שאינה תומכת בקיום נקב. יש לשים לב לירידה הקלה יחסית משך 26 שנים במוליכות העצם של אוזן ימין. לעומתה באוזן שמאל מוליכות העצם ירדה במידה ניכרת. היות ולפי טיב עבודת התובע (ככל שאוכל להעריך) שהיא עבודה בשדה רעש הומוגני יש לשלול על הסף שהירידה הניכרת במוליכות העצם באוזן שמאל נגרמה עקב החשיפה לרעש (שהרי שתי האוזניים נחשפו באותה מידה) והיא לדידי נובעת מבעיה אנדוגנית שטיבה לא ידוע לי. בגלל הפתולוגיה בצורה הגרפית של האודיוגרמה עוד בשנת 1973 אני מתקשה להחליט אם יש בכלל נזק שמיעתי תלוי-רעש מה גם שכבר ציינתי ברישא של התשובה כי ירידת השמיעה של אוזן ימין משך 26 שנים איננה גדולה"   .

6.         התובע ביקש למנות מומחה רפואי נוסף מהטעם כי המומחה אינו מתייחס לבדיקה חדשה בדבר היעדר נקב באוזן כבדיקה הנכונה וקובע כי הוא " מתקשה להחליט אם יש בכלל נזק שמיעתי תלוי רעש".

7.         הבקשה נדחתה ואופשר לתובע להגיש בקשה לשאלות הבהרה.

8.         הוגשה בקשה לשאלות הבהרה.

9.         הבקשה נדחתה.